גיבוש סיירת גבעתי אפריל 2026
*סיכום יחטיות גבעתי מרץ 2026.*
*היום הראשון*
בשעה 17:00 יצאנו מהבא"ח לכיוון הש"ג ומשם עשינו קליטה לקראת הגיבוש וישבנו בח' גדולה לפני הגיבוש.
לקח בערך שעתיים עד שקלטו את כולם, ואז חילקו את כולם לצוותים והתחלנו.
בכל צוות היה באזור ה 40 אנשים והיו 12 צוותים. המגבש חילק מספרי ברזל ואז הביא ריבה קטנה(לקחנו ממנה שלוק מהיר) והתחלנו את הגיבוש במסע שהיה באזור ה 3 קילומטר.
הבעיה הגדולה במסע הייתה שהיה חשוך והמגבש הלך מהר ובנוסף השטח שהלכנו עליו היה מלא אבנים.
מה שגרם לאנשים במסע הזה לפרוש(חלק בגלל הקושי, וחלק הופרשו בגלל שעיקמו את הרגל ).
לאחר מכן הגענו לבריכות חול באורך של כ 100 מטר הורדנו את התיק תדל והווסטים(את הברכיות השארנו) והתחלנו סדרי הגעה.
בכנות אין יותר מידי שאפשר להגיד על האקט הזה חוץ מזה שכמעט בוודאות תקבלו מכות שם בין אם זה דחיפות ומרפקים לפנים.
(טיפ שלי באקט הזה זה להיראות טוב וגם לא להצטרף לדחיפות האלה, בסוף האקט יגמר ומי שעשה את זה יפגע בסוציומטרי). עשינו באזור ה 10-12 סבבים.
מיד לאחר מכן שתינו חצי מיימיה ואז התחלנו אקט של זחילות.
בזחילות היה לנו פעמים שזחלנו חצי בריכה וחזרנו לעמוד בסדרי הגעה, ולפעמים בריכה שלמה.
החול היה מעורבב עם אבנים ואחרי רגע הבירכיות של כולם ירדו. גם פה היה בין 10-12 סבבים.(הטיפ שלי לאקט הזה הוא לפתוח את השריטה, לתת 100% ויותר כי בסוף מחכים לאחרונים אז יש הרבה מנוחה, וגם לחפש מישהו שאתם צמודים אליו ולדחוף את עצמכם לעקוף אותו כל סיבוב מחדש, ואחרי הסיבוב לחייך אליו להיות חברים אני גם אמרתי למי שעקף אותי שסיבוב הבא אני אעקוף אותו, בפן חברי וככה יצרנו תחרות בריאה שעזרה לנו להתחבר ונתנה לנו דירוג טוב יותר בסוציומטרי. וגם ככה הבן אדם שם לב אליכם יותר וגם יהיה שזה בסוף משפיע בסוציומטרי).
אחרי האקט הסתבר ששחכנו את הפקלים שלנו (2 אלונקות בתיק ופקל מים)ואז עשינו מסע נוסף של 2 קילומטר עם הפקלים והציוד עלינו.
ולבסוף הגענו למקום שינה שלנו וניסינו לבנות אוהלים בשלשות.
(ממליץ לראות לפני בבית איך לבנות את זה ככה שתראה ל2 שאיתך שאתה יודע לבנות טוב וזה גם גורם לחיבור טוב יותר איתם ודירוג גבוה יותר בסוציומטרי).
חילקו לנו אוכל (מנות קרב וכיכר לחם 1) ואכלנו (ממליץ ללמוד איך לפתוח שימורים, מי שיודע לפתוח ידאג לאחרים, המלאכים מסתכלים ורושמים את זה. מומלץ לאכול אחרון אבל בגלל שכולם רוצים להיראות טוב אז הם גם מנסים לאכול אחרונים, אל תתחילו לריב על זה תנסו להיות חברים ונחמדים יהיו עוד ארוחות, ובגלל שאין שעונים ממליץ לקחת חלק בספירה הקבוצתית בשביל להראות שאכפת לכם מזמנים ולהיות חברים.)
ואז הלכנו לישון.
ביום הראשון עפו מעל 10 איש בכל צוות חלק פרשו חלק הופרשו וחלק התעלפו עקב מכות חום רבות, זה היום הכי פיזי אבל הוא פשוט מראה מי רוצה את זה ומי לא.
*היום השני*
קמנו יחסית מאוחר בגלל יום השואה, קיפלנו אוהלים ועמדנו לצפירה. מיד אחרי זה יצאנו למסע של 1-2 קילומטר ואז חזרנו לבריכת חול.
עשינו אקט של זחילות שוב פעם (גם פה 10-12 סבבים)
ואז עשינו אקט של אלונקה סוציומטרית.
בגלל שפתחנו 2 אלונקות אז זה היה השמינייה הראשונה לוקחת אלונקה ומיד אחר כך כולם יוצאים לעוד סיבוב שהמטרה של מי שעל האלונקה זה לעקוף את האלונקה השנייה ובתקווה גם אנשים אחרים.(גם פה 10-12 סבבים)
לאחר מכן לקחנו את הציוד שלנו וחזרנו לאיפה שישנו, הרמנו צילייה גדולה וחילקו ארוחה קטנה(גם פה לעזור עם החילוק אוכל ולהתחיל את הספירה או לקחת חלק בה, המלאכים רואים הכל פה, מי מתחזר כי הוא הוציא הרבה אנרגייה ומי נותן מעצמו לאחרים).
לאחר מכן עשינו אקט קבוצתי שמטרתו הייתה להעביר אנשים ברשת עכביש עם 10 חורים, מותר להעביר אדם 1 בכל חור אלא אם כן עברו 10 אז אפשר לעבור באותו חור שוב פעם. מקבל זמן ממש קצר ורק 1 מנהל את זה.(ברגע שהתחיל האקט היה אפשר לראות מי מנסה שהאקט יצליח ומי רק רוצה שהוא יסתיים, תקחו חלק אם אתם לא כאלה טובים בלהנהיג או שאין לכם תוכנית תראו שאכפת לכם תזיזו דברים ותקחו חלק. המגבשים רואים מי מתנפל על המשימה ומי לא).
לאחר מכן עשינו הרצאות באורך של כ3 דקות ולימדו אותנו איך לפרק מאג.
(טיפ שלי לזה זה שלא משנה על מה אתם מדברים תדברו בביטחון, תדברו לאט תרימו את הראש, תשמרו על קשר עין, את תהיו סגורים תדברו עם היידים. המגבש ינזה להתקיל אותכם עם שאלות אז תהיו מוכנים, תעצרו לפני שאתם עונים לו תחשבו ואז תענו בביטחון).
בגלל העומס חום אז לא יכלנו לעשות הרבה פיזי ביום אז לאחר מכן עשינו אקט של מחבואים, הביאו לנו 10 דקות הגדירו לנו ג"ג ואמרו לנו להסוואות את עצמינו בצורה הטובה ביותר. (אין יותר מידי מה להגיד פשוט תהיו יצירתיים ותדעו להסביר למגבש למה בחרתם להסתוואות ככה).
לאחר מכן הלכנו לאקט של פירוק מאג שאותו אחד המלאכים העביר.
האקט הוא 2 דקות שבהם עושים סמוך קום רצים ועוד פעם סמוך קום ורק אז מתחילים לפרק את המאג תחת לחץ ושאלות מתקילות מהמלאך( אותי הוא שאל מי אני איפה אני גר מה המספר טלפון שלי ואז להגיד את המספר הפוך, וכל זה בזמן שמפרקים ומרכיבים את המאג).
כנראה שמעט כולם לא הצליחו את זה פשוט להראות שרוצים להצליח.
לאחר מכן ירד החשכה אז יצאנו למסע לילה שהתחיל איפה שישנו עד הבא"ח וחזרה לאיפה שישנו. משהו באזור 5-6 קילומטר. עשינו 3 קילומטר עם אלוקנה בתיק ו3 אחרים עם אלונקה פתוחה ושקים עליה.
במסע הזה הרגליים כואבות כבר מאוד מהנעלי חיר והמטרה היא לעמוד בקצב של המגבש לדחוף את האחרונים ולבצע חילופים באלונקה.
(לקראת ההתחלה כולם ירצו לקחת חלק אבל אחרי קילומטר הם לא רואים אף אחד אחר חוץ מעצמם, וזה הזמן לקחת על עצמך אקסטרה, אם לא על האלונקה אז לדחות את האחרונים ואם צועקים חילוף לעבור את כולם ולהחליף).
אחרי זה חילקו עוד קצת אוכל לפני השינה, ופה המגבשים והמלאכים שמים עין הכי הרבה. לראות מי אחרי המסע הזה יקום ראשון וידאג לכולם לאוכל לפני שידאג לעצמו. (ברגע שהוא פתח שעון פשוט זינקתי על הלחם והמלפפון החמוץ שהוא הגדיר שכולם חייבים לאכול וחילקתי לכולם, רוב האנשים גמורים כבר אז הם יושבים אבל אז המגבשים רואים מי באמת דואג לאחרים בגיבוש ומי סתם בהתחלה שיחק את עצמו).
ואז הרכבנו אוהלים והלכנו לישון.
*יום שלישי*
הקפיצו אותנו לפני שהשמש עלתה, עשינו הכנות קיפלנו אוהלים פתחנו 2 אלונקות ויצאנו למסע נוסף. אחרי קילומטר המגבש אמר לנו שאת המסע הזה אנחנו עושים לבד. עצרנו לקבל תדריך בזמן שהוא המשיך ללכת ולאחר 10 דקות יצאנו לבד בלי מלאכים למסע הזה.
(במסע הזה כולם עייפים, לכולם כואב הרגליים, ובגלל זה מי שינעל ישחיר אלונקה או ידאג לאחרונים וידחוף את כל הקבוצה יראה טוב וחזק בעיני האחרים דבר שבא לידי ביטוי בסוציומטרי בסוף.
אחרי 3 קילומטר הגענו חזרה לבא"ח ושם סיימנו את הגיבוש עשינו סוציומטרי ומשם כל היום היה מלא ראיונות חלק קיבלו גם ראיון לרבמד, וחלק קיבלו לחפ"ק מח"ט.
יום אחרי זה היה המסדר דמעות שבסופו.
מתוך 250 אנשים שמסיימים עברו באזור 20 לרמבד
70-80 סיירת
20 לחפ"ק מח"ט.
אני אסכם טיפים קצת פה.
*להיות חבר* – זה בא לידי ביטוי באקטים אם אתם שומרים על תחרות בריאה או מתחילים להצעצבן על אחרים, זה אומר לדאוג לאוכל לשאר ולזרוק בדיחה או לצחוק איתם בזמן הקטן שיש לאוכל, להחליף באלונקות ולדאוג לאחרונים.
*לחייך*- להרים את החיוך והמצב רוח שלך ברגעים קטנים ביום, כי בסוף עומד מולך בן אדם אבא בן 40 שמנסה לגרום אנשים בני 18 לפרוש מגיבוש, במסעוצ שהוא היה מקלל ומתעצבן הייתי מנסה לחייך ולזכור שהכל יעבור בסוך וכל זה משחק שהוא משחק ושהוא לא יצליח לשבור אותנו כצוות.
*לראות את הכאן ועכשיו*
לא לחשוב רחוק מידי לא לפחד ממה שעומד לבוא אלא לחשוב על האקט הקרוב על הסיבוב הבא על איך אני הולך להוציא מעצמי את יותר ממה שאני חושב שאני מסוגל ולעקוף את הראשונים, להתגבר על קושי קטן בתוך כל הגיבוש הגדול הזה וככה סיבוב יעבור אקט יעבור יום יעבור ואז בין רגע נגמר הגיבוש ואני לקחתי את עצמי קדימה וניצחתי.
*נראות*
להראות שאתה חזק לא ליפול ולהחזיק את הבירכיים לאחר סיבוב, לכולם קשה כולם לא נושמים ככה אפשר ליצור יחודיות ולראות שאתה חזק, לטרוף כל אקט בין אם זה קבוצתי, אישי או אפילו לחלק אוכל. להראות למגבשים שאתה רוצה את זה יותר מכולם ושככה כד לדבר קטן הוא אקט.
בהצלחה בגיבוש !
עפרי, בוגר צוות מזכרת בתיה, התקבל לסיירת גבעתי.
