גיבוש טיס – אוקטובר 2026
היה תחרות בד״חים בין שתי בנות כאשר לכל אחת יש 8 שניות להקריא שורה מהבד״ח.
אחרי שירדה השמש (תמיד עשו לנו אקטים פיזיים רק אחרי שהשמש שוקעת, במהלך היום לא עשינו בכלל אקטים פיזיים לאורך כל השבוע) יצאנו תחילה לאקט זחילות אלונקה כאשר 4 ראשונות לוקחות אלונקה והשאר מחכות במצב זחילה בקו ההתחלה. בשלב הזה הרבה בנות כבר ויתרו מנטלית והגענו למצב שחיכינו שלוש בנות ליד האלונקה איזה חמש דק לפחות עד שמישהי רביעית תגיע לאלונקה.
המ״מ כנראה הבין את זה וחדל את האקט. במקום זה חילקו אותנו לשלשות והוציאו אותנו לאקט כשאר כל שלשה מקבלת חידה ובזמן הזחילה היא צריכה לפתור אותה ולהגיע לקו הסיום עם פתרון. אם השלשה הגיעה לפתרון מגיעים לנקודת ההתחלה ולוקחים חידה נוספת וכך הלאה. אם השלשה לא הגיעה לפתרון במהלך סבב הזחילה אז היא חוזרת לעוד סבב זחילה עם אותה חידה. המטרה להספיק כמה שיותר חידות.
לאחר מכן חזרנו לח׳ והגענו לאזור האוהלים של אכלנו לחם עם ריבה ואז עלינו חזרה על ציוד והובילו אותנו לאזור של דיונות שם עשינו אקט של צוקון.
האקט התבצע כך שכל אחת ממלאה שליש שק, יוצאת לסיבוב בדיונה, כשהיא מגיעה חזרה היא צריכה לרוקן את השק בערימת חול אישית וכך חוזר חלילה.
אח״כ היינו צריכות להסתדר לפי מי שהערימה שלה הגדולה ביותר עד הערימה הקטנה ביותר.
לאחר מכן חזרנו לח׳ היה לנו אקט דיון בו חילקו אותנו ל2 קבוצות כאשר אחת בעד בנייה לגובה והשנייה בעד בנייה לרוחב וכך לנסות לשכנע את הקבוצה השנייה ועמדה שלה.
אח״כ הוציאו אותנו לעוד אקט צוקון רק שהפעם יש גם ערימה אישית (תחרות בין החניכות) וגם ערימה קבוצתית (תחרות בין הכיתות).
בסוף האקט היינו צריכות להסתדר לפי מי הכי השקיעה גם בערימה שלה וגם בערימה של הקבוצה והמגבשים שאלו כל אחת מה הייתה השיטת עבודה שלה.
אח״כ עלינו על ציוד וחזרו לאוהלי שינה שם אכלנו ארוחת ערב והתארגנו לשינה.
אחרי עשר דק הייתה הקפצה וכמו בלילה הקודם עלינו על ציוד ויצאנו למסע קצר לאותו איזור של שטח שם שוב נתנו לנו בערך 7 דק (פלוס הארכות) לבנות אוהל סיירים ואכלנו פרוסת לחם עם ריבה.
הפעם אחרי שבנינו את האוהל אמרו לכולם להחליף לאוהל אחר ככה שאם סיימתן לבנות את האוהל שלכן תלכו לעזור לכמה שיותר בנות לבנות את האוהל שלהן כי יכול להיות שבסוף תשנו באוהל שלהן ולא בשלכן.
אח״כ נכנסו לאוהל לישון ושוב אחרי בערך עשר דק רבע שעה הייתה הקפצה. לא משהו רציני, רק הקפיצו אותנו, יצאנו לפי סדרי הגעה וחזרנו לישון.
יום רביעי –
קמנו בסביבות 7 בבוקר, עלינו על ציוד וכל הפלגות חזרו לאזור האוהלים שם אכלנו ארוחת בוקר.
אח״כ הגענו חזרה לאזור של בריכות הזחילות וכל כיתה התיישבה באוהלים שליד.
לאורך כל היום שוב היו דיונים ואקטים קבוצתיים, עשינו עוד הפעם את המתקנים (כנראה רצו לראות אם נשנה אסטרטגיות ואם הפקנו לקחים מהפעם הראשונה).
לאורך כל הגיבוש דיברו איתנו על החשיבות של תחקור בחיל האוויר ורוב הפעמים אחרי אקטים קבוצתיים ודיונים בחרו מישהי והיא הייתה צריכה להציג תחקיר לפי העקרונות שלמדו.
*מה היה?
*למה היה?
*איך נשפר/נשמר?
גם ביום הזה קיבלנו דף דו״צ עם מלא מידע על פעולה שצריך לבצע בשטח אויב, נתנו מלא מידע על הכוחות שלנו והכוחות של האויב ושוב היה צריך לתכנן פעולת תקיפה ובזמן קצוב של עשר דק.
גם הפעם המגבשים קראו לכל אחת והיא הייתה צריכה להציג את התוכנית שלה. היו בנות שהציגו את התכנית למגבשת והיו בנות שהציגו את התכנית למגבש ואז אחרי שהצגנו פעם ראשונה, קראו לנו להציג פעם נוספת אבל למגבש השני.
שוב אמרו לנו שעד סוף הגיבוש יכולים לבחון אותנו כל התכנית הזו שוב.
אחרי שירדה השמש, הגענו לאזור של הדיונות.
ליד כל קו זינוק של כיתה הייתה אלונקה ומהר מאוד הבנתי שזה סדרי הגעה.
האקט הזה היה די משולב, היינו צריכות למלא שליש שק, לעשות להקיף את הדיונה, וארבע ראשונות שמגיעות לוקחות אלונקה ויוצאות לסבב נוסף, מספר 5+6 יוצאות עם האלונקה כתומכות למקרה של הדרדרות ושאר הבנות יוצאות לסבב נוסף מאחורי האלונקה עם השקים שלהן.
אחרי שאלונקה חוזרת, כל אחת לוקחת את השק שלה ומרוקנת אותו לערימת חול אישית ואז ממלאים שוב את השק ויוצאים לעוד סבב, כך חוזר חלילה.
לדעתי היו 10 סיבובים פלוס מינוס.
אח״כ היינו צריכות להסתדר בטור לפי סדר השקעה גם של הערימה האישית וגם של לקיחת אלונקה.
אח״כ חזרנו לח׳ עשינו אקט מחשבתי וחזרו לעוד אקט בדיוק אותו הדבר, לדעתי היו בסביבות ה7 סבבים בפעם הזאת.
אחרי זה עלינו על ציוד, חזרנו לאזור האוהלים, אכלנו ארוחת ערב והמגבשים באו, עשינו דיון בו היינו צריכות להחליט על איזה מערך אנחנו מוותרות בחיל האוויר (קרב/מסוקים/תובלה) ואז המגבשים הלכו ונכנסו לישון.
בלילה האחרון לא הייתה הקפצה.
יום חמישי –
קמנו בסביבות 7, עלינו על ציוד, עשו לנו מסדר ציוד לוודא שלא איבדנו כלום.
לקחו מאיתנו את כל הדפי בדח״ים וקיבלנו את הציוד האישי שלנו חזרה.
מילאנו שאלון סוציומטרי והחזרנו את כל הציוד הצבאי.
עשו לנו סיכום גיבוש עם הוראות לאחר הגיבוש ואז המגבשים שברו איתנו דיסטנס ועלינו לאוטובוסים הביתה,
בסביבות 12:30 הגענו לרכבת אופקים.
הערות:
אוכל-
ארוחת בוקר: לחם, מלפפון, מלפפון חמוץ, גבינה לבנה, ביצה
ארוחת צהריים: מנות קרב, לחם, תפוח
ארוחת ערב: חמגשיות אוכל חם ולחם.
בין לבין: לחם עם ריבה ועוגיית עבאדי.
*האוכל מגעיל ובאיזשהו שלב לא תוכלו לאכול את זה כבר אבל חשוב לאכול בכוח ואפילו לבלוע את זה עם מים כי בסופו של דבר זה המקור אנרגיה היחיד שיש בגיבוש.
אמינות-
חשוב להיות אמינים תמיד, המגבשים ישאלו אם דיברתם במהלך הלילה, אם באמת דיברתם תרימו יד כי דבר ראשון הם יוצאים מנקודת הנחה שאין מצב שאף חניך לא דיבר ויאריכו שתגידו (מצד שני כן תראו שיפור בימים שלאחר מכן, זאת אומרת שאם בלילות הראשונים דיברתם ודיווחתם אז בלילות האחרונים באמת תדאגו לא לדבר כדי להראות שאתם לומדים ומשתפרים)
אסור להסתכל בכלל על מטוסים לאורך כל הגיבוש ואם הסתכלתם על מטוס תדווחו. זה אולי נשמע קל אבל בסוף של דבר זה אזור שתמיד אבל תמיד יש בשמיים מטוסים ומסוקים קרובים לקרקע (זה באותו בסיס של בית הספר לטיסה). בשנייה שאתם שומעים מטוס ישר תורידו ראש כדי שלא יהיה מצב שזה אפילו בשדה ראייה שלכם.
ציוד-
נותנים זמן מועטים בין הקפצות וכו, לכן תדאגו להיות מסודרים ואפילו למצוא חוטים לקשור את השק״ש והמז״ש כדי שלא יפתח לכם באמצע המסעות. זה מקל ברמות כי יש המון ציוד ובסופו של דבר זה קשה להרים הכל לאורך זמן אבל אם הכל יהיה מקופל ומסודר אז יהיה לכם הרבה יותר נוח לנוע עם הציוד הרב.
ככה גם יהיה לכן הרבה יותר קל לסחוב את הצמיג הכיתתי.
פיזיות –
אני באמת באתי עם ציפיות לרמת פיזיות גבוהה ואני יכולה להגיד חד וחלק שזה הדבר שהיה לי הכי קל לאורך כל הגיבוש. רוב האקטים הפיזיים אפילו לא התנשמתי בכבדות ובכל זאת תמיד הייתי בטופ 3. כן תבינו שרוב הבנות לא מגיעות בכושר לגיבוש והמגבשים יודעים את זה אבל כן תנו הכל ואל תשמרו אנרגיה כי עדיין יש פייט.
תזכרו שהאקטים הפיזיים נחדלים כל כך מהר (במיוחד לבנות) אז תקחו את זה בקלות ולא לחשוב, פשוט לעשות.
סוציומטרי –
אצלו בכיתה היו בנות שבאמת לא אהבתי אבל בכל זאת עשיתי מאמצים להיות הכי נחמדה שיש ובחיים לא הראתי לאף אחד שאני לא מתחברת אליה כי בסופו של דבר חשבתי על הסוציומטרי.
אז גם אם זה מצריך מכן להיות צבועות בקטע הזה, תעשו את זה. תזכרו שיש סוציומטרי בסוף ואתן רוצות שכולן יראו כמה אתן חברות צוות טובות.
כיווני שמיים-
כל הגיבוש המפקדים מדברים רק במושגים של צפון, דרום, מזרח, מערב.
אני לא אומרת שזה חובה אבל זה כן מאוד עוזר ומקל על החוויה של הגיבוש.
ומסודר אז יהיה לכם הרבה יותר נוח לנוע עם הציוד הרב.
ככה גם יהיה לכן הרבה יותר קל לסחוב את הצמיג הכיתתי.
פיזיות –
אני באמת באתי עם ציפיות לרמת פיזיות גבוהה ואני יכולה להגיד חד וחלק שזה הדבר שהיה לי הכי קל לאורך כל הגיבוש. רוב האקטים הפיזיים אפילו לא התנשמתי בכבדות ובכל זאת תמיד הייתי בטופ 3. כן תבינו שרוב הבנות לא מגיעות בכושר לגיבוש והמגבשים יודעים את זה אבל כן תנו הכל ואל תשמרו אנרגיה כי עדיין יש פייט.
תזכרו שהאקטים הפיזיים נחדלים כל כך מהר (במיוחד לבנות) אז תקחו את זה בקלות ולא לחשוב, פשוט לעשות.
סוציומטרי –
אצלו בכיתה היו בנות שבאמת לא אהבתי אבל בכל זאת עשיתי מאמצים להיות הכי נחמדה שיש ובחיים לא הראתי לאף אחד שאני לא מתחברת אליה כי בסופו של דבר חשבתי על הסוציומטרי.
אז גם אם זה מצריך מכן להיות צבועות בקטע הזה, תעשו את זה. תזכרו שיש סוציומטרי בסוף ואתן רוצות שכולן יראו כמה אתן חברות צוות טובות.
כיווני שמיים-
כל הגיבוש המפקדים מדברים רק במושגים של צפון, דרום, מזרח, מערב.
אני לא אומרת שזה חובה אבל זה כן מאוד עוזר ומקל על החוויה של הגיבוש.
ל, בוגרת צוות באר יעקב