המדריך המלא ליום סיירות

הגעה והליכי קליטה

מתייצבים בתחנת משה דיין בשעה שנקובה בזימון. כמה דברים חשובים הנוגעים לבוקר של יום הסיירות: הראשון – אין מה לפחד במידה והרכבת, האוטובוס או השעון המעורר איחרו. מן הבוקר עד הצהריים יש זרימה יחסית קבועה של חבר’ה לאזור בו מתקיים יום הסיירות. ככה שגם אם איחרתם, לא קרה כלום, אתם בסך הכל תיקלטו טיפה יותר מאוחר. השני – אין מה לדאוג שלא תמצאו את המקום אליו אתם אמורים להגיע. מחוץ לתחנת הרכבת אתם תבחינו בתור ארוך של נערים נרגשים, וקשה לפספס אותו. בנוסף, אתם תיתקלו בשניים-שלושה אנשים מהצבא שעומדים שם במיוחד בשבילכם, ויענו על השאלות שלכם (במידה ויש). דבר שלישי ואחרון – לא לשכוח את הטופס הרפואי כשהוא מלא וחתום על ידי רופא משפחה!

 

אתם תעלו על האוטובוס, ואחרי נסיעה של כ-5 דקות האוטובוס ייכנס לבסיס צבאי, וימשיך בנסיעה קצרה עד שתגיעו לאזור בו מתקיים יום הסיירות. אתם תרדו מהאוטובוס, ופה מתחיל תהליך הקליטה בפועל:

אתם תעברו בין תחנות, לפי הסדר, ותמלאו אחר ההוראות בכל תחנה. בין השאר תצטרכו למלא כמה טפסים, תעברו מדידת חום ודופק, תקבלו מספר שילווה אתכם למשך היום ותרשמו אותו על שני הצדדים של החולצה (מומלץ להיעזר באחרים) ותמלאו פתק בו אתם מסמנים באיזה גיבוש אתם מעוניינים (מטכ”ל/שייטת).

לאחר שתסיימו את הליך הקליטה, תוכלו להצטרף לנערים שכבר מתחממים לקראת ריצת ה-2000.

 

ריצת 2000

ה”אקט” הראשון של היום. לאחר חימום קצרצר ייקחו אתכם לשביל עפר, בו תבצעו ריצה באורך של 2000 מטרים. אתם תרוצו קילומטר הלוך וקילומטר חזור, כאשר בנקודת הסיבוב אתם תראו חייל שהתפקיד שלו הוא לסמן לכם עם טוש על החולצה שבאמת הגעתם לנקודת הסיבוב. תוודאו שאתם אכן מסומנים. יחלקו אתכם למקצים לפני הריצה, זה כמובן לא מכתיב את הקבוצות בהמשך יום הסיירות.

הפסקה

לאחר הריצה תהיה לכם מנוחה די ארוכה – בסביבות השעתיים. במהלכה אתם תזכו לנוח, לשתות ולאכול כריך. מומלץ לפטפט עם שאר המתמיינים, עוזר להפיג את הלחץ (במידה והוא קיים), ותמיד תוכלו ללמוד משהו חדש או ללמד משהו חדש בנוגע לשעות הקרובות שיעברו עליכם.

בתום ההפסקה, לאחר שכל מקצי הריצה הסתיימו והנתונים שוקללו, תקבלו הרצאה קצרה מהרופא הראשי וממנהל יום הסיירות. אגב, זוהי ההזדמנות האחרונה להצהיר שאתם לא מרגישים טוב, או רוצים לדחות מסיבה כזו או אחרת, ולקבל זימון לתאריך אחר. לאחר מכן, הדבר לא יתאפשר.

תוצאות וחלוקה לקבוצות

לאחר המתנה קצרה נוספת, תקבלו את התוצאות. כאן נפרדים מאלה שלא עמדו ברף של ריצת ה-2000. אלו שממשיכים מוציאים אנחת רווחה קטנה, ומיד מחולקים לקבוצות איתן יעבירו את שאר יום הסיירות.

אקט ראשון: ספרינטים (סדרי הגעה)

לאחר כמה הסברים כלליים, יעמידו אתכם בשורה. אתם תוזנקו, ותקיפו את חפירה המוצב במעלה הדיונה. שימו לב שמספר הספרינטים הראשונים יוקדשו לחימום והיכרות עם הדיונה.

ברגע שהמפקד מורה להיעמד לפי סדר ההגעה, האקט עצמו מתחיל. מספר הספרינטים הוא לא רב, בין 10 ל-12 מקצים. לאחר כל מקצה אתם תתבקשו לומר את המספר שלכם ואת המקום בו הגעתם. בשלב מסוים המפקד יאמר לכם שמעכשיו הוא כותב רק את ארבעת הראשונים ואת ארבעת האחרונים. זאת האות לתת גז, אם לא נתתם עד עכשיו.

אקט שני: אלונקה סוציומטרית

לאחר הפסקה של כמה דקות, אתם תפתחו אלונקה, תמלאו שקים ותעמידו שני ג’ריקנים ליד קו הזינוק. בכל מקצה אתם תוזנקו, תרוצו במעלה הדיונה ותחזרו. ארבעת הראשונים לוקחים את האלונקה ויוצאים לסיבוב נוסף, השניים שמגיעים אחריהם לוקחים ג’ריקן, וכל השאר לא לוקחים כלום.

זהו ספציפית היה האקט בעל מספר החזרות הרב ביותר, כ-15 מקצים (בסך הכל כ-30 ריצות במעלה הדיונה), כאשר כל פעם שהאלונקה חוזרת לקו ההתחלה הקבוצה סופרת לעצמה 10 שניות ויוצאת למקצה הבא. תוודא שאתם לא יוצאים לפני הזמן, זה לא הוגן כלפי החברים לקבוצה ולא מצטייר טוב בעיני המפקדים.

אקט שלישי: חפירת בור

אתם תקבלו תרחיש בו חוליית אויב מגיעה מכיוון מסוים, ועליכם לתכנן את מיקום הבורות על מנת להתמודד עם האיום בצורה הטובה ביותר. תקבלו כ-7 דקות לתכנן את פיזור הבורות בשטח, ולאחר מכן תפנו לחפור בור אישי (בהתאם לתכנון, כמובן) בגודל מטר על מטר (מבחינת עומק – פשוט תחפרו).

אל תתייחסו אל חפירת הבור כזמן מנוחה, כאשר האקט נעשה נכון זהו אחד האקטים הכי קשים ביום הזה. לאחר חפירת הבור, ולעיתים במהלכה, המפקדים יעברו ביניכם לבחון את הבור וישאלו אתכם שאלות כלליות (או על הבור עצמו).

אקט רביעי (ואחרון): זחילות משולב שקים

הגעתם לתרגיל שיחתום את החלק הפיזי ביום הסיירות. בערך באמצע הדיונה יונחו שקים, ובקצה העליון שלה יהיה את חפירה בתור סימון. אתם תתחילו לזחול לעבר השקים, כשתגיעו לקו השקים אתם תיקחו שק ותקיפו איתו את הסימון במעלה הדיונה. כשתחזרו לקו השקים אתם תניחו את השק, תרוצו חזרה לקו ההתחלה וחוזר חלילה.

אין הזנקה בין מקצה למקצה – אתם מסיימים מקצה אחד ויוצאים להבא אחריו. המטרה לצבור את מהספר הסיבובים הגדול ביותר. כאשר הראשון מגיע ל-10 סיבובים, בדרך כלל האקט נעצר.

 

שיחה עם המגבשים, שאלון סוציומטרי והכנת המתחם ליום שאחרי

סיימתם את החלק הפיזי של יום הסיירות, אתם יכולים לטפוח לעצמכם על השכם ולנשום לרווחה. כעת אתם תשבו במעגל עם המפקדים וכל אחד יספר מעט על עצמו – מאיפה הוא, מה הם התחביבים שלו, כמה זמן הוא התכונן ליום הזה ואיך ולאן הוא רוצה להגיע בצבא. זאת הזדמנות להכיר את שאר החבר’ה שאתכם בקבוצה, עליהם אתם עומדים למלא שאלון סוציומטרי בעוד כמה רגעים.

בשאלון הסוציומטרי אתם תדרגו את האנשים שאתכם בקבוצה לפי מידת ההתאמה ליחידה. בשלב הזה המפקדים כבר לא נמצאים אתכם. לאחר שיאספו מכם את השאלונים, אתם תארגנו את המתחם לפי ההוראות שיינתנו לכם, ואחר כך תמתינו לתשובות בישיבה.

 

תשובות

בסופה של המתנה מתוחה, יגיע מפקד יום הסיירות ובידו הרשימה של העוברים. כל פעם הוא יכריז לאן האנשים שמספרם הוקרא צריכים ללכת. אין לכם דרך ודאית לדעת לאן שולחים אתכם, לכן אל תורידו ראש (וגם אל תשחררו צהלות שמחה) לפני שתקבלו את המידע הנ”ל.

במדיה ועברתם, אדם המשתייך ליחידה אליה תמשיכו להתמיין יגיע ויבשר לכם לאן אתם ממשיכים. לאחר מכן תוכלו להתנפל על נציג ממיטב ולשאול אותו שאלות על מה שהיה ועל מה שיהיה.

טיפים – אקטים

  1. בריצת ה-2000 אל תשמרו כוח. יש לכם הפסקה ארוכה לאחר מכן, והגוף יספיק להתאושש. בנוסף, מומלץ לבצע שחרור מיד לאחר הריצה.
  2. מי שמנוסה בריצה למרחקים כמו 2 קילומטרים, יודע שאסור לפתוח חזק מדי. תפתחו בקצב מהיר, אך שלא ישחק אתכם.
  3. לרוב, אדם שמכיר את הגוף שלו יודע מהי חלוקת הקצב הנכונה בשבילו בריצת 2000. במידה ואתם לא מנוסים מספיק, החלוקה הבטוחה ביותר היא ככה – 500 מטר ראשונים מהירים מעט מהקצב שתרוצו את 1000 המטר הבאים. 500 מטר אחרונים אתם נותנים את כל מה שיש לכם.
  4. כשאתם חוזרים ממקצה ואתם מקריאים את המספר והמיקום שלכם, תעמדו זקוף ותדברו ברור.
  5. תתמקדו במקצה הבא ובמטר הבא – אל תחשבו על כמה מקצים נשארו לכם. האקטים הם לא ארוכים, בין 20 ל-25 דקות, ואין סיבה שלא תוכלו לשמור על ריכוז מרבי במהלכם. זה לרוב ייגמר לפני מה שאתם מתארים לעצמכם.
  6. באלונקה הסוציומטרית, תגיעו לאלונקה בכל מחיר. גם אם אתם עייפים, הסיבוב הנוסף עם האלונקה הוא לרוב פחות אינטנסיבי ותוכלו לנצל אותו כדי להסדיר את הנשימה.
  7. בחפירת הבור, תסמנו לעצמכם את קו המתאר של הבור לפני שאתם מתחילים לחפור. משם זאת רק השקעה.
  8. ככלל, מומלץ לא לעצור במהלך החפירה. עם זאת, במידה ונדמה לכם שאתם חורגים מהגבולות שסימנתם, תעצרו לרגע ותבינו מה אתם צריכים לשנות או לתקן. זאת משום שבור יפה ואסתטי הוא בור מרשים.
  9. כמו שציינתי: בחפירת הבור צריך להשקיע, להשקיע, ולהשקיע. תתנו את כל מה שיש לכם.
  10. מבחינת חלוקת כוח באקט האחרון, תבינו איך בא לידי ביטוי היתרון שלכם – אם אתם חזקים בזחילות וחלשים יותר בריצה עם שק, מומלץ לנצל את היתרון הזה ולתת את הכל בזחילות. במידה וזחילות זה הצד היותר חלש שלכם – תנצלו את הקטעים בהם צריך לרוץ כדי לעקוף את אלו שמדדים לאחר הזחילה. אם אתם חזקים בשניהם – אתם יודעים טוב מאוד מה לעשות.
  11. כשאתם חוזרים לקו ההתחלה, תטילו את עצמכם מהר על הרצפה ותצאו למקצה הבא.

 

טיפים כללים

  1. תמיד תזכרו מהי התמונה הגדולה – יום הסיירות הוא צעד לעבר כמה מהיחידות המיוחדות והאיכותיות ביותר בצבא.
  2. כל פעם כשקשה לכם ואתם מתחילים להתערער, זוהי רשימה של כמה דברים שרופאים (אני) ממליצים:
  • תזכירו לעצמכם למה אתם עושים את זה.
  • תזכירו לעצמכם שאלו בסך הכל שעתיים פיזיות, שיעברו מהר מאוד.
  • תחשבו על הטלפון להורים, למאמן או לחברים (ולחברה) אחרי שתקבלו את הגיבוש המיוחל.
  • תחשבו על המקלחת שמחכה לכם בבית. אוכל של אמא.
  • תדמיינו את הרגע בו מקריאים את המספר שלכם, ואומרים לכם שקיבלתם את הגיבוש עליו חלמתם.
  • תבינו שלכולם קשה.
  • תתמקדו בספרינט הבא, בזחילה הבאה, בלהעיף את הסלע המעצבן הזה שמונע מכם להמשיך לחפור. האקט ייגמר אפילו לפני שתספיקו לרוקן את הפה שלכם מחול.
  1. תהיו אמינים, אם אומרים לכם להקיף משהו, אתם מקיפים אותו כמו גדולים.
  2. אם אתם ממקמים את עצמכם במקום טוב כבר באקט הראשון, אתם תשריינו את המקום שלכם בעיני שאר הקבוצה כמובילים.
  3. אחרון, והכי חשוב – תהיו בני אדם. תעזרו לחברים שלכם, ובטח שאל תדחפו או תריבו איתם. אל תתנשאו מעל אף אחד רק כי אתם מתאמנים בקבוצת כושר קרבי כזאת או אחרת. אף אחד לא יודע מי אתם, אתם שווי ערך לכולם וצריכים להוכיח את עצמכם.

 

בהצלחה ביום סיירות !

י’, בוגר צוות אקספרט רחובות, סיירת מטכ”ל.

רוצה לעבור גיבוש/יום סיירות? יש לך שאלה לשאול אותנו?

דילוג לתוכן