גיבוש יחטיות גבעתי

סיכום גיבוש יחטיות גבעתי אוג 26

 

התחלנו את תהליך הקליטה בערך בשעה חמש וחילקו אותנו לחוליות, בכל חוליה היו בערך 30 אנשים והיו 12 חוליות

במהלך כל הגיבוש היו עומסי חום בכל שעות היום כך שלא עשינו אקטים פיזיים בזמן היום.

 

לאחר תהליך הקליטה עלינו על אוטובוסים לנסיעה קצרה של כ 10 דקות למתחם הגיבוש 

 

במתחם היו שני אוהלים גדולים וממוזגים והרבה ציליות קטנות, בנוסף היו מפוזרות בריכות קרח בכל המתחם בשביל אנשים שחוטפים מכות חום

 

לאחר היכרות קצרה עם המגבשים וסימון במספרים על כל מתגבש שלחו אותנו לישון מוקדם בערך בשעה 8

 

התעוררנו לאחר 7 שעות שינה ישר  לאקטים פיזיים

 

אקט ראשון: סדרי הגעה 

אקט ראשון ואינטנסיבי כי לכולם יש מלא אנרגיות וכולם רוצים להוכיח את עצמם חשוב לנסות לא להיות יותר מידי אגרסיביים כדי לא להידפק בסוציומטרי 

 

יצאנו ל10-12 מקצים של כ30 מטר לכיוון בחול עמוק יחסית ומישורי 

 

אקט שני: זחילות סדרי הגעה

גם האקט הזה היה אינטנסיבי והיה הרבה פחות זמן מנוחה בין מקצים מאשר האקט הקודם

גם פה יצאנו ל10-12 מקצים של 30 מטר זחילה וספרינט חזור 

 

אקט שלישי: חפירת בור 

לפני האקט היה מסע של כחצי קילומטר לאיזור בוא עשינו את החפירת בור חשוב לקחת פקלים קבוצתיים בין עם זה פקל מים או אלונקה מקופלת 

 

באקט היה לנו כ30 דקות לחפור בור באורך ורוחב של בן אדם וכמה שיותר עמוק, הביאו לנו עט חפירה והאקט הזה בוצע עם וסט ונשק עלינו.

בסוף האקט אמרו לנו לשכב בבור ודירגו אותנו

 

טיפים אישיים: חשוב לעבוד בראבק כי גם מסתכלים על איך שכולם עובדים וגם הזמן עובר מהר ויש הרבה לחפור(חשוב לציין שהאדמה הייתה אדמה קשה עם הרבה אבנים)

 

אחרי זה היה מסע חזרה למתחם הגיבוש והביאו לנו זמן לאכול להתפלל ולנוח קצת(במשך כל הגיבוש לא היה ניתן לשבת לנוח בהפסקות וכל הארוחות התבצעו בעמידה)

 

הביאו לנו 2 מות קרב עם 2 כיכרות לחם(חשוב ללמוד איך לפתוח שימורים של מנקים לפני ולהראות למגבשים שאתה קודם פותח לכולם את השימורים ורק אחר כך אוכל בעצמך.

 

אחרי זה הכניסו אותנו לאחד האוהלים הממוזגים והיה שם הרבה מתלי מתח האקט הבא היה אקט מתלה שזיפים קבוצתי כאשר צריכים להיות 9 אנשים תלויים בכל זמן שהוא וצריכים לדווח על כל פעם שנפלו והיו פחות מזה על המתח

 

לאחר האקט הציוותי הוציאו אותנו למקצה של מתלה שזיפים אישי ואחריו עוד מקצה אחד כאשר שאלו בתחילת המקצה השני מי משפר את המקום שלו מהמקצה הראשון.

 

אחרי זה היה לנו הסבר קצר על פירוק והרכבה של מאג והמשכנו לאקט סקיפינג קצר(ריצה במקום עם התניות) 

 

אחרי האקט הזה בחנו כל אחד על פירוק והרכבה של המאג כאשר לא שואלים אותך שאלות וזה רק אתה מנסה לפרק את המאג לבד.

 

ארוחת צהריים קצרה של מנות קרב ומעבר חד להרצאות אישיות.

טיפים להרצאות: הנושא של ההרצאה פחות חשוב מהתוכן שלו כלומר כדאי לך לבחור נושא שאתה מבין בו ממש טוב ואתה יכול לדבר עליו שותף למשך לפחות 4 דקות, והכי חשוב לא להיכנס ללחץ סך הכל אתה מרצה מול חברים שלך לצוות תנסה לא לחשוב על המגבשים מאחורי הקלעים שמקשיבים למה שאתה אומר.

 

אחרי שכולם סיימו את ההרצואת שלהם שלחו אותנו לישון מוקדם בערך בשעה 5 והתעוררנו ב12 בלילה למחרת 

 

יום 2:

 

עכשיו שכבר מאוחר בלילה אפשר לחזור לאקטים הפיזיים

 

אקט 3: אלונקה סוציומטרית 

 

באקט עצמו היה כ10-12 מקצים כאשר יש הרבה זמן מנוחה בין מקצה למקצה ובאקט היו שתי אלונקות פתוחות כך שהטופ 8 תופסים אלונקה

האקט הזה כבק הרבה פחות תחרותי כי כבר כולם היו מותשים וגם כי יש 8 מקומות באלונקה אז חשוב לתפוס כמה שיותר אלונקות שאתה יכול.

 

אחרי זה הביאו לנו שתי כיכרות לחם ממרח חלווה וריבה לפריסה קצרה בשביל להעלות אנרגיות וסוכרים

 

אקט 4: זחילות סדרי הגעה 

 אקט בדיוק כמו האקט ביום הראשון בודקים ככה עקביות ומוטיבציה באקטים חוזרים

 

אקט 5 ואחרון: מסע

 

המסע היה מסע קשה יחסית אורכו כ5-6 קילומטרים אבל התוואי שטח של הרבה עליות וירידות על סלעים ובכללי שטח לא נחמד אז חשוב לשים לב איפה אתה דורך כדי שלא חס וחלילה תיפצע, בנוסף המגבשים רצים ועושים אינטרוולים בכוונה כדי לייאש אנשים. 

במסע היה פקל מים אלונקה סגורה ובקילומטר האחרון היה אלונקה פתוחה עם 4 שקי חול

 

טיפים שלי: תנסו כמה שיותר להיות על פקלים ותזכרו שזה בעיקר משחק מנטלי של המגבשים בשביל לנסות להפריש אתכם.

 

סיימנו את האקט במתחם ליד הבסיס בו נעשתה הקליטה

סיימנו את האקט ב6 בבוקר בערך, אחרי זה התיישבנו הביאו לנו מנק"ים לאכול ועשינו את השאלון הסוציומטרי.

 

בהמשך היום נערכו ראיונות אישיים לסיירת ולרב מימדית ויום למחרת בבוקר היה מסדר דמעות.

 

מתוך 400 איש שהתחילו את הגיבוש סיימו בערך 250 איש ומתוכם התקבלו:

60-70 לסיירת

20-25 לרב מימדית 

 

 

אני אסכם טיפים קצת פה.

 

להיות חבר – זה בא לידי ביטוי באקטים. לשמור על תחרות בריאה ולא להתחיל להתעצבן אחד על השני, לדאוג לאוכל לשאר, לזרוק בדיחה או לצחוק איתם בזמן הקטן שיש לאכול, להחליף באלונקות ולדאוג לאחרונים. בסוף כולנו באותו צוות וכולנו עוברים את זה ביחד.

 

לחייך – להרים את החיוך ואת המצב רוח שלך ברגעים הקטנים ביום. כי בסוף עומד מולך בן אדם, אבא בן 40, שמנסה לגרום לאנשים בני 18 לפרוש מגיבוש. במסעות, כשהוא מקלל ומתעצבן, הייתי מנסה לחייך ולזכור שהכול יעבור. שזה המשחק שהוא משחק, ושהוא לא יצליח לשבור אותנו כצוות.

 

נראות – להראות שאתה חזק. לא ליפול, להחזיק את הברכיים אחרי סיבוב ולהמשיך. לכולם קשה, כולם לא נושמים, ודווקא שם אפשר ליצור ייחודיות ולהראות שאתה חזק. לטרוף כל אקט, בין אם הוא קבוצתי, אישי או אפילו חלוקת אוכל. להראות למגבשים שאתה רוצה את זה יותר מכולם ושבשבילך כל דבר קטן הוא אקט.

בהצלחה בגיבוש!

ליאור, בוגר צוות רחובות התקבל לסיירת גבעתי