גיבוש טיס – פברואר 2026

יום ראשון – כניסה רשמית לגיבוש 

הגענו בשעה 11:00 לתחנת הרכבת אופקים. אני הגעתי כבר ב־10:00 וככה קיצרתי לעצמי את זמן ההמתנה בתור – טיפ קטן שחוסך עמידה מיותרת.

מחכים בתור לרישום, מציגים תעודת זהות וזימון מאתר מתגייסים, מקבלים בקבוק מים ועולים לאוטובוסים לבסיס חצרים.
ברגע שעולים לאוטובוס – הגיבוש מתחיל, מהשלב הזה כבר אסור לדבר.

יחד איתנו עלו שני מכי"ם שחילקו:

• טפסים רפואיים למילוי
• צמיד שעליו צריך לכתוב ת"ז ולשים על היד
• בד"ח ראשון אותו צריך ללמוד כבר במהלך הנסיעה

הבד"ח עסק בהתנהלות במצבי חירום: מכת חום, צבע אדום, אירוע ירי.
חשוב מאוד למלא את כל הטפסים בלי להשאיר שום דבר חסר — ומומלץ ללמוד את הבד"ח טוב. במהלך הגיבוש בוחנים עליו באקראי וללא התראה.

הגעה לבסיס

מכניסים את כולם לאולם ספורט גדול. שם עוברים בין תחנות רופאים שמאשרים השתתפות בגיבוש ומוסרים את הטפסים הרפואיים.

לאחר מכן:

• מקבלים מדים (כדאי להחליף מידות עד שמרגישים בנוח – תלבשו אותם כל השבוע)
• מקבלים קסדה
• מקבלים מספר ברזל
• מקבלים כריך

מחלקים לכיתות (12–16 חניכים), תוך בדיקה אם מישהו מכיר מישהו. אם כן – חובה לדווח ומעבירים כיתה.

מרגע החלוקה – הגיבוש התחיל רשמית.

מעמידים את כולנו בצורת ח'. כל אחד מקבל שקית זבל ובה מאחסן:

• גרביים שהביא
• תחתונים
• חולצות לבנות
• מברשת ומשחת שיניים

זהו. כל שאר הציוד נשאר בתיק ולא תראו אותו עד סוף הגיבוש.
אין טלפון. אין שעון. אין פרטיות.

מקבלים ציוד צבאי:

• שק"ש
• קיטבג
• תד"ל
• ציוד אוהל

ריצת ניפוי

לוקחים את הכיתה לריצת 1000 מטר – עד 5 דקות (לבנים).
מי שלא עומד בזמן – מסיים את הגיבוש כבר ביום הראשון.

הריצה מתבצעת לפי כיתות. מסתדרים לפי זמנים, המכים רושמים מי עמד בדרישה. זה הרגע הראשון שבו אתה מרגיש שזה אמיתי.

אחרי הריצה לוקחים אותנו לאזור השינה.

במהלך הגיבוש ישנים באוהלי 12 גדולים, לכל אחד מיטה שעליה מניחים את הציוד.
אני ממליץ לישון במיטה הראשונה – בהקפצות קל יותר לצאת ראשון.

ערב ראשון – מוח לפני כוח

אחרי שמסדרים ציוד מתחילים חידות ודיונים קבוצתיים בכיתה.
בערב הסמל מגיע ואוכלים ארוחת ערב – חמגשיות חמות ותה.

חשוב מאוד לאכול. אם אתם עדיין רעבים – לבקש עוד.
האוכל הוא הדלק שלכם לשאר השבוע.

בזמן הארוחה המכים לא איתנו, רק הסמל משגיח.
אחר כך המכים חוזרים – עוד קצת חידות איינשטיין ודיונים קבוצתיים.

בלילה הראשון אצלנו לא היו הקפצות.

טיפ קטן שעזר לי:
לפני השינה הסתכלתי על גובה הירח. בלילות הבאים אפשר להשוות ולהעריך אם הולכים לישון מוקדם או שיש עוד הקפצות. זה נותן טיפה תחושת שליטה בתוך חוסר הוודאות.

כבר ביום הראשון הכול מדויק, הכול בזמנים, הכול נמדד.

יום שני – לחץ, מתקנים ואקטים פיזיים

קמנו בזריחה (או קצת לפניי ,כמו כל בוקר) בהקפצה רועשת עם מגפונים ובקושי זמן לקפל את כל הציוד ולצאת החוצה לטורים מסודרים , וחילקו לנו לחם עם ריבה וכוס תה חם . במשך כל הגיבוש המפקדים סמלים צועקים עלינו שנעמוד בזמנים , נהיה בשקט ונשמור על הנהלים( הם כמו רס״ר משמעת ).

בהמשך היום הלכנו עם המפקדים בין איזורים שונים בגבעת הגיבוש כשהמשימות שביצענו כללו בחינות על בדחים (לומדים בזמנים החופשיים – ארוחות או כשהמגבשים מתארגנים ) , חידות איינשטיין, דיונים, תרגילי תקיפה וחילוץ, ומשימות המתקנים שבגבעת הגיבוש כשצריך כמעט בכל המתקנים להעביר את הקבוצה וכל הציוד מהצד המזרחי של המתקן לצד המערבי, או מהצפוני לדרומי.

כאן חשוב לנסות לחשוב מחוץ לקופסה, לשמוע מה המגבשים אומרים לרוב יש פרצות שאפשר להשתמש בהם, תמיד תתנדבו להוביל את המשימה.

*להרבה מהמשימות האלה יש הוראות ארוכות והמגבשים מדברים בשקט ומהר בכוונה אז תתרכזו ותקשיבו טוב טוב להוראות כדי שתוכלו להיות אלא שעושים סדר לאחרים זה עוזר מאוד להראות שליטה ופקוד במשימות.
בנוסף אקט "צוקון" שדרש הרמת שק חול ונשיאה שלו בירידה ולאחר מכן בעלייה כשבסוף העלייה התבקשנו לצעוק את מספר הסיבוב שלנו ולרוקן את השק בערימה שלנו, כשבסוף חלק מהאקטים מבקשים ממכם להסתדר לפי סדרי השקעה.

היום התחילו גם עם הזחילות לוקחים את כל המחלקה לבריכת זחילה מעמידים את הכיתות בשורה אחת אחרי השני ומפקד המחלקה כל פעם מזניק את הכיתה הבאה לזחילה ומסתדרים לפי סדרי הגעה מול המכים.

יש הרבה סבבים של זחילות אבל לרוב לא זוחלים יותר מ – 18 בריכות עם עצירות בין לבין.

בערב חוזרים לאוהלים אוכלים ארוחת ערב והולכים לישון אבל לא להרבה זמן בלילה הזה יש 3 הקפצות, במהלכן מעירים אתכם מסתדרים לפי סדרי הגעה בנוהל אדמה בוערת ואז המכים מגיעים ומתחילים בחידות ומשחקי חשיבה לאחר זמן מסויים מקבלים תה והולכים לישון, עד להקפצה הבאה.

בסוף לאחר 3 הקפצות הולכים לישון לשאר הלילה.

יום שלישי – עומס פיזי משולב חשיבה

קמנו בבוקר להקפצה שוב, היינו צריכים להתלבש מהר ולצאת עם קסדה, מהלילה השני המפקד מחלקה אמר לנו בתדריך שינה שאנחנו יכולים לישון עם מדים ומעיל רק בלי נעליים, (את הנעליים קשרתי קשר יחיד ומשוחרר כדי שאוכל להכניס את הרגל במהירות בהקפצה ולא יהיה לי קשה ושאחר כך אני אחזק את הקשר) וככה היה וקמתי מהר ויצאתי החוצה ונעמדים לפי סדרי הגעה, המפקדים לא רואים את הסדרי הגעה אבל עדיין חשוב לצאת מהר. אכלנו ארוחת בוקר לחם עם ריבה ואז ביצה וגבינה לבנה ולחם. סיימנו והלכנו לאזור בקירוב למגרש משחקים לבצע אקטים קבוצתיים של בנייה. השטח היה גדול ונתנו לנו הוראה לבנות את השטח האישי עם הנפח הגדול ביותר מבין שאר חברי הכיתה לפי גבולות גזרה מסוימים ושניתן להשתמש בציוד אישי. איך שנתנו לנו את המשימה אני כבר מייד ראיתי מין שוקת כזו שדרכה נעזרתי לבנות את השטח הגדול ביותר מבן חברי הכיתה, המון אנשים אחרים בכיתה ראו את זה ורצו גם לעשות באותו מקום, בעזרת הרחבה של השטח של חברי הכיתה בניתי אני את השטח הגדול ביותר, לאותו מקרה לא שאלו אותי מה בניתי אבל במידה וכן הייתי מסביר שהלכתי על המקום עם נפח גדול כדי להעזר בצורה שלו וגם בעזרה של החברים שגם הם בנו מבנה משלהם וככה אני הרכבתי את שלי, סיימנו את המשימה הזו ונתנו לנו משימה אחרת לבנות מבנה אסטרטגי שבעזרתו נוכל גם להגן וגם לתקוף אני בחרתי להשתמש באותו מבנה ושאלתי את שאר חבריי הכיתה שהיו אם זה בסדר מבחינתם בגלל שאני הגעתי קודם להישאר שם הם ענו בחיוב והתחלתי לבנות את המבנה בניתי מבנה אחד שבצד אחד יחסה לגמרי אותי ובצד השני הראש שלי יהיה מוגן מפני זוויות שונות ורק הבטן תהיה חשופה ומשמה אני אוכל לירות במידה ויגיע אויב, גם במשימה הזו לא שאלו אותי מה בחרתי לעשות אבל ידעתי לענות טוב במידה וישאלו. סיימנו את המשימה הזו ועברנו למשימה שחלקן אותנו לשתי קבוצות באותו איזור מין תחרות בדח״ים שבה המנצח מהקבוצה יכול לבחור פריט אחד מהציוד שיש כדי לבנות מחסה קבוצתי שיוכל לשמש להגנה שלנו ולהכיל בו את כל חבריי הקבוצה (סביבות 8 אנשים), אנחנו בחרנו ללכת עם תוואי השטח וללכת להקים את המבנה סביב מקום שמקיף בור חפור כבר. פעלנו בהתאם והבאנו כל פעם את הציוד הדרוש למשימה, אני לקחתי פיקוד במשימה הזו תחת הקבוצה שלי וחיל חילקתי הוראות מה נדרש להביא ואיך לפעול ולחלק את הכוח בין תחרות הבדח״ים לבניית המחסה. ראינו ציוד נוסף בסביבה כמו גלגלים ואת עם הרעיון שלי נעזרנו בהם כדי להגביה את הבור שיהיה יותר נוח לשבת בו ויראה יותר טוב, לא הכריעו מי ניצח לדעתי אנחנו ניצחנו וראו שהובלתי את הקבוצה במשימה הזו. סיימנו והלכנו למגרש המשחקים לבצע עוד כמה משימות, שמה עשינו גם מתלה שזיפים, בעיני חשוב להילחם על כל שנייה במתח מהרגע שנהיה קשה והכי חשוב לרדת עם חיוך ולדעת לפרגן לחניכים אחרים מהכיתה שהצליחו. היו שני מקצים כאלו של המתלה ובשלישי נדרשנו כקבוצה ש55% מהכיתה תהיה תלויה על המתח למספר מסוים של זמן שלא ידוע לנו, פשוט חילקנו את הקבוצה לשתיים ועוד אחד היה תלוי ומי שהיה צריך חילוף שילב את הרגליים. אחר כך היה ארוחת צהריים ולמידת בדח״ים במהלכה. ואחרי התחיל גשם שבגללו לא עשינו אקטיב פיזים באותו יום. בעקבות זה שלא הולכים לעשות אקטים פיזיים עשינו פעם ראשונה דמקה אנושית עם חסימות, ובוחן מפה מהבד״חים חשוב להיות חברי צוות לקבל דעות של חברי הקבוצה ולערב את כולם במשחק וללמוד מטעויות של כל משחק. אחר כך נתנו לנו משימה שבה המפקדים בחרו מנהיגים וחילקו אותנו לארבעה תתי קבוצות, כל קבוצה נדרשה לבנות מבנה אחר ואנחנו מבנה מודיעיני, בחרנו כקבוצה לבנות את המבנה כאוהל סיירים בקירוב למבנה שזיהינו כחמ״ל, כדי שנאמר שזה היה מתוך תכנון וחשיבה על החמ״ל, חיברנו עוד חבלים לתוך האוהל ושני יתדות מבחוץ כדי שיראה כמו קשר אינטרנטי תת קרקעי, גם את המשימה הזו לדעתי ביצענו בהצלחה וידענו להסביר למפקד טוב, לאחר מכן הלכנו לאזור דרום מזרחי מכיוון גבעת הגיבוש ששם עשינו משימה כיתתית של החזקה של בול עץ גדול, תוך פתירת חידה בלתי אפשרית, חשוב מאוד גם לשים לב לחברי הכיתה שמתחת לבול עץ וגם לעזור בפתרון החידה ולהציע רעיונות יעילים. סיימנו את המשימה לא הצלחנו והתיישבנו ככיתות לבנות מבצע חילוץ לפי פרטים שנותנים לנו, היינו צריכים היינו צריכים לפרט ולחשב בהתאם להנחיות ולהציג בסוף את הפתרון למפקדים כאישי, למשימה היה מספר רב של זמן. סיימנו והלכנו לישון, באותו לילה הייתה הקפצה ראשונה לבניית אוהל סיירים, השני מסע ארוך עם הרבה ציוד ומסורבל, אני ממליץ להיעזר בחבלים שתמצאו כדי לקשור את המזרון ולמצוא אופן לאחוז בשק״ש בעזרת ידית שיהיה נוח כדי שלא יפול כלום לאורך המסע. הגענו וקיבלנו זמן רב להתחלק לזוגות ולבנות אוהל, סיימנו לבנות והלכנו לישון באוהלים, אחרי עשר דקות הקפיצו אותנו חזרנו לישון ושוב עשר דקות אחר כך הקפיצו אותנו לקפל לארוז ציוד ומסע חזרה קצר יותר, לא יהיה הרבה זמן אז תשתדלו להיות מתומצתים ויעילים בקיפולים כדי שיהיה נוח במסע חזרה ואז הולכים לישון באוהלים הרגילים.

יום רביעי – שיא השחיקה

קמנו בבוקר שוב להקפצה קסדה מים ויוצאים החוצה. אכלנו ארוחת בוקר שוב לחם עם ריבה, ביצה קשה גבינה לבנה ולחם, עוד זמנים למנהלות. ומתחילים את היום, היה עוד רטוב מהגשם של אתמול והתחלנו בעוד כמה משחקים של דמקה אנושית רק הפעם במקום שני קבוצות היינו ארבע שכל קבוצה צריכה להגיע לצד השני, למדתי מהמשחקים הקודמים לפעול ביעילות יותר והלכנו בקבוצות שלי על אסטרטגיה של בניית צירים ללכת על ידי חסימות ובכל פעם ניצחנו. סיימנו והלכנו והלכנו לאותו אזור שהיינו אתמול רק שהיום עשינו יותר דינמיקות קבוצתיות ובניות אסטרטגיות תקיפה כקבוצה, אחר כך הצגנו את האסטרטגיות למפקדים ולדעתי אסטרטגיה שלי הייתה טובה מאוד וידעתי לענות על הכל ואז נדרשנו לפתור כקבוצה חידת איינשטיין התקרבנו מאוד לפתרון ועצרו אותנו. סיימנו והיינו עוד אחר כך במגרש משחקים למתקנים אחרונים. אחרי הלכנו לזחול הפעם הזחילות הסתיימו אחרי סביבות 20 סיבובים שבמהלך כל מקצה נדרשנו ללהגיד למגבש פרטים שביקש עלינו (חיות מחמד, מקום מגורים, כמות אחים). שבסיומם היה חניך כושל ופינו אותנו לאכול ארוחת צהריים, אחרי הארוחה עשינו עוד דינמיקות כקבוצה הרבה מאוד זמן סיימנו את זה והלכנו למגרש משחקים למתקנים אחרונים, בערב חזרנו לעוד סבב של זחילות הוא היה לא ארוך הפעם. אחר כך הלכנו לאכול ארוחת ערב ולישון, לפני השינה הביאו לנו לחם עם ריבה מה שסימל על הקפצה קרובה שכנראה תכיל תוכן פיזי וככה היה, הייתה הקפצה לזחילות בלילה סיימנו עשו לנו עוד דיונים הפעם בנושאים קצת יותר בהומור (למה אין חגיגה בלי עוגה) והלכנו לישון וקמנו ליום החמישי כבר.

יום חמישי – סוציומטרי וסיום

קמנו להקפצה שהייתה משמעותית מאוחר יותר מהרגיל וכולם כבר היו ערים, כל היום לא היינו עם המפקדים ופגשנו אותם לראשונה בסוף היום לפני שעלינו על אוטובוסים לשבירת דיסטנס קצרה, במהלך היום קיפלנו את האוהלים מילאנו סוציומטרי והזדכינו על ציוד. פגשנו את המפקדים לקצת שאלות ונסענו הביתה לרכבת אופקים ומשם כל אחד לאן שהוא צריך. לאורך היום היה כבר מותר לדבר אבל לא חזק והייתה אווירת סוף. חשוב לעשות הכי טוב עד הסוף גם כשאתה לא נבחן יותר כי ככה אתה מרגיל את עצמך, בכל דבר לחשוב על הכאן ועכשיו ולא על מה שעתיד להיות וככה תהיו טובים יותר. תחייכו ותהיו חברי צוות לא כי אתם רוצים שיסמנו בסוציומטרי אלא כי בא לכם להקל בכל אופן על האדם האחר.

התובנות שלי

• אמינות מעל הכול גם אם לא ראו כשהמגבש שואל תדווחו
• קור רוח חשוב יותר מכוח
• לקחת חלק פעיל בלי לדרוס
• לעזור לחברים גם כשקשה
• לאכול, לשתות, לשמור על ציוד
• להבין שלא הכול ילך מושלם וזה בסדר הגיבוש הוא מרתון לא ספרינט
• הגיבוש בודק מי אתה כשאתה עייף, רעב, בלי ודאות – ועדיין בוחר להישאר יציב ולעזור לאחרים.
• גם הפן החברתי הוא חשוב לא להזניח אותו

הדברים שלי הכי עזרו היה להבין שאני עכשיו במצב של חוסר וודאות וצריך לקבל את זה ומהצד השני כל הכנה שאפשר לעשות מראש שתוריד מחוסר הוודאות תעזור מאוד (לקרוא סיכומי גיבוש, לדבר עם חברים שעשו, להתכונן עם חידות מהאינטרנט)

זהו בצהלחה לכולם בגיבושים הבאים.

א' בוגר צוות מזכרת בתיה, עבר את הגיבוש בהצלחה.