גיבוש חובלים מועד נובמבר 23:
היום הראשון –
ביום הראשון אספו אותנו מתחנת רכבת בת גלים בחיפה (בשונה מגיבושים קודמים הפעם הגיבוש נערך בבה"ד חיל הים בחיפה ולא בעתלית) בשעה 11:00 והלכנו ברגל לבסיס שנמצא בערך 300 מטר מהתחנה.
אחר כך מתחילים את הקליטה, עוברים אצל מאבחן וחובש ונכנסים לכיתה עם עוד בערך 40 מתמיינים.
אחר כך אחד הצוערים בא ולקח אותנו לריצת ניפוי – ריצת בר אור של 2000 מטר שצריך לבצע במקסימום 9 וחצי דקות בערך אבל זה משתנה, עדיף לרוץ הכי מהר ולהיות בין הראשונים בלי קשר לקצב הנדרש.
משם הולכים למתחם שם השינה והאוכל ושם מקבלים מספר וציוד – כובע, שתי מימיות, מעיל, ארבעה זוגות של מדים, נשק, קיטבג, תדל, חבל אישי וחבל לחגורה ופנקס שיש בו חומר שצריך ללמוד כי נבחנים עליו (לא בעל פה אלא בשאלונים).
יש גם חומר להרצאה מקצועית של 7-10 דקות.
מקבלים גם ציוד מחלקתי – אלונקה ושני ג'ריקנים ומנשאות שאליהן צריך לקשור את הציוד – זה הפק"ל המחלקתי.
אחר כך אוכלים צהריים ופוגשים את מגבשים של כל מחלקה.
אחר הצהריים הורידו אותנו לים.
חילקו כל מחלקה לשני צוותים ועשו תחרות משיכה בחבל (4 סבבים).
ממליץ להיות מורגש בתכנון תוכנית הפעולה ולהכתיב את הקצב במהלך האקט.
לאחר מכן היה אקט של סדרי הגעה בזחילות – בערך 12 סבבים של תחרות זחילה עד לקו סיום, 25 מטר בערך וריצה חזרה והסתדרות לפי סדרי ההגעה.
כשסיימנו הייתה טבילה בים והלכנו חזרה לבסיס שם הצוערים מטרטרים כל פעם מחלקה אחרת בזמן שהשאר אוכלים.
בערב לוקחים את כל הגיבוש לאודיטוריום בו מקרינים סרטון על מערכת הידראולית בצוללת, ממליץ להתרכז כמה שניתן כי נבחנים על זה בימים הבאים.
היום השני –
העירו אותנו ב4 בבוקר בערך ואמרו שתוך חמש דקות כולם בחוץ בחמישיות.
אוכלים ארוחת בוקר קלה – לחם עם ריבה או שוקולד ואז הגיעו המגבשים.
בבוקר של היום השני היה מסע שהתקיים על אותו מסלול שעליו בוצעה ריצת הניפוי – דרך אספלט אדומה, המסע היה בקצב של הליכה מהירה, לא קצב קשה כל כך.
המסע כולו היה בסך הכל 8 קילומטר, שישה מתוכם לא נעשו עם אלונקה פתוחה.
על הגב סוחבים תדלים ואת הפק"לים המחלקתיים וכמובן נשק, אף פעם לא מורידים את הנשק.
המשך היום היה בנוי מהרבה תחנות של משימות קבוצתיות ופיקודיות.
כל פעם נותנים למישהו אחר לפקד על משימה מוגבלת בזמן ולאחר מכן מתחקרים אותו על הביצוע שלו ושל הצוות והאם הוא חושב שעמד במשימה.
לא להיבהל אם המגבשים גורמים לזה להרגיש כאילו הייתם גרועים הם מנסים לערער אותכם ולראות איך אתם מתמודדים (לוקחים אחריות במידה ותפקדתם לא טוב או דווקא עומדים על שלכם במידה ואתם חושבים שתפקדתם טוב), טיפ – לא לדרג את תפקוד הצוות נמוך יותר מהתפקוד שלכם בתור מפקדים.
תוצאת המשימה במיוחד אם היא כשלה היא על כתפיי המפקד.
המשימות הקבוצתיות נמשכו עד אחר הצהריים – 15:00 בערך.
בין המשימות נבחנו על הפרק הראשון בפנקס – שאלות אמריקאיות, בערך 10 דקות למבחן.
לאחר מכן ירדנו שוב לים לאקט של סדרי הגעה\ אלונקה סוציומטרית.
יוצאים לספרינט, מסתדרים לפי סדרי הגעה, לאחר חצי דקה בה המגבשים רושמים את סדר המספרים הם אומרים לארבעת הראשונים להרים אלונקה ויוצאים לסיבוב הליכה עם האלונקה, כך בערך 12 פעמים.
אחר כך הייתה טבילה נוספת ועולים חזרה לבסיס לארוחת ערב ושינה.
היום השלישי –
היום השלישי היה יום ים, מתעוררים שוב בארבע בבוקר בערך, ארוחה קלילה ויורדים לים.
שוב היה אקט של זחילות כמו ביום הראשון ולאחריו אקט של ספרינטים סדרי הגעה וטבילה.
לאחר מכן הגיע שלב סירות הגומי.
מאחר והים היה מאוד סוער החלק הזה נעשה על החוף, בדרך כלל הוא מתקיים במים.
כמו ביום השני, מחלקים משימות פיקודיות וקבוצתיות – בעיקר לבנות מתקנים בעזרת חבלים ומשוטים – תורן, סככה, גשר וכו'.
ואחרי כל משימה תחקור של המפקד.
זה נמשך עד 12 בצהריים בערך ואז הייתה סירת הקאות.
סירת ההקאות נראית כמו מתנפח בעל בסיס מתומן וגג משולש כמו אוהל אינדיאני.
נכנסים לתוך הסירה ויושבים על הברכיים במעגל כאשר הפנים כלפי חוץ ומסתכלים למטה.
אני חושב שמי שאין לו מחלות ים וסחרחורות לא צריך לדאוג מהחלק הזה של הגיבוש.
גם מי שיש לו מחלות ים לא צריך בהכרח לדאוג, אם יש להקיא אז להקיא ולהמשיך הלאה, זה מה שמחפשים – אנשים שיכולים לתפקד עם מחלות ים.
ישבנו שם בערך חצי שעה ולאחר מכן אמרו לנו להסתובב ונתנו לנו משימת דיון קבוצתית על חפצים שהיינו לוקחים למצב של הישרדות במדבר.
אחר כך יצאנו ונבחנו שוב על חומר נוסף מהפנקס ועשינו את ההרצאות המקצועיות.
אחר הצהריים עולים חזרה למתחם בבסיס ומתחילים להרגיש את הסוף.
המגבשים נותנים טפסים שצריך למלא ואז עושים ראיון אישי עם המגבשים שבו נשבר הדיסטנס והמטרה היא להכיר את המתגבשים ולעשות החלטות סופיות לגבי מי עובר ומי לא.
מחזירים את רוב הציוד חוץ מנשק ומימיות ופשוט מעבירים את הזמן עד הלילה.
היום הרביעי –
בבוקר של היום הרביעי התעוררנו שוב די מוקדם – 4:30 בערך.
ועברנו טרטורים מהצוערים במשך שעתיים עד האור.
לאחר מכן מפקד הגיבוש מגיע ומקריא מספרים של אלה שעברו – "מסדר דמעות" מה שנקרא.
אלה שלא עברו חוזרים הביתה ואלה שעברו ממשיכים לוועדות.
בוועדות בעצם מפקדים בכירים מבצעים דיונים על כל מתגבש שעבר כביכול ומחליטים מי עובד סופית ומי לא.
החלק הזה נמשך המון זמן והיה מאוד משעמם.
כשמגיע הזמן נכנסים אחד אחד לחדר עם מפקד קורס חובלים ומפקד הגיבוש ומודיעים לכל אחד אם עבר או לא.
לבסוף לוקחים את המתגייסים העתידיים לקורס חובלים לסיור בסטי"ל ולאחר מכן חוזרים הביתה.
בהצלחה בגיבוש !
יאיר, עבר את הגיבוש בהצלחה, בוגר צוות גן-רוה.
